#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הא דאמרינן דהממנה אחר עמו על פסחו מעות שבידו חולין, איך התחללו המעות על הפסח שהיה מוקדש, למה שסבר אביי לפרש, ולמה שלמד מדברי ר' אושעיא ?</p><p dir='rtl'>[ולס&quot;ד דאביי איך תתפרש הלשון שע&quot;מ כן הקדישו ישראל את פסחיהן ?]	"אביי סבר דמקדיש המעות משייר בקדושתן שיוכל להמנות בהן ויהיו חולין. <p></p><p dir=""rtl"">[ולפי""ז צריך לפרש בברייתא שע""מ כן הקדישו את מעות פסחיהן].</p><p dir=""rtl"">ומר""א שפירש הא דאתנן במוקדשים בממנה זונה על פסחו וכרבי, חזינן דס""ל דאף בפסח גופיה משייר איניש. וי""ל דבו חל השיור, והמעות מתחללות עליו.</p>"	<br/>פסחים דף צ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנ&quot;ל דאתנן חל על העופות, ואינו חל על המוקדשים, אע&quot;ג דאיכא ק&quot;ו מעופות שהמום אינו פוסל בהם ?	דכתיב לכל נדר, לרבות העופות.</p><p dir='rtl'>ודרשינן לכל נדר פרט לנדור.	<br/>פסחים דף צ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ל&quot;ל קרא להא דאין אתנן חל על המוקדשים, תיפו&quot;ל דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו ? (2)	ר' אושעיא פי' בממנה זונה על פסחו, וכרבי, דהממנה יכול לקחת את הדמים לעצמו, דהאדם משייר בפסח.</p><p dir='rtl'>ואביי אמר שלו&quot;ד היה מתרץ דהוא כריה&quot;ג דקדשים קלים ממון בעלים. אבל רבי לא אמר שיש שיור אלא במעות ולא בפסח גופיה.	<br/>פסחים דף צ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מניין למדו שיכול אדם להשתמש במעות שקיבל בעד המנאת אחרים על פסחו ?</p><p dir='rtl'>ומ&quot;ט מחלוקת רבי ורבנן אם יכול ליקח רק צרכי אכילה או שאר דברים ?	שנאמר מהיות משה, החייהו משה.</p><p dir='rtl'>ולרבנן דרשו החייהו לשה, לתקן את האכילה. ולרבי החייה עצמך משה.</p><p dir='rtl'>[כ&quot;ה ללישנא דפליגי אי שרי ליקח בו חלוק וטלית].	<br/>פסחים דף צ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במה פליגי רבי ורבנן אם לוקחים אותו ממעות המנאת אחרים על הפסח, ובמה מודו ?	עצים לפסחו לכו&quot;ע שרי, דהוא צורך הפסח.</p><p dir='rtl'>וי&quot;א דהמח' במצה ומרור, דאינם גוף הפסח.</p><p dir='rtl'>או דמצה ומרור נמי חשיבי צורך הפסח, דעל מצות ומרורים יאכלוהו, ולכו&quot;ע לוקחים אותו.</p><p dir='rtl'>ולא נחלקו אלא ליקח בו חלוק וטלית.	<br>פסחים דף צ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע אין שוחטים וזורקים על טמא שרץ לדעת רב לס&quot;ד ומסקנא ?</p><p dir='rtl'>ומהיכן נדחית הס&quot;ד ?	לס&quot;ד דמחוסר מעשה וחיישינן לפשיעה. ול&quot;ד למחוסר כיפורים שמסר כבר המעות לכהנים, ואינם מתעצלים בו.</p><p dir='rtl'>למסקנא הוא מקרא דאנשים שהיו טמאים לנפש אדם, דכתיב ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא, ומשמע שמחר יכלו לעשות, ואפ&quot;ה לא עשו עליהם.</p><p dir='rtl'>והוכיחו דהוא דאורייתא, מהא דאמר רב דהיו ישראל מע&quot;מ מטמאים אחד בשרץ, הרי דהוא מתיר עשיית פסח בטומאה, וע&quot;כ דמדאורייתא לא מצי עביד.	<br/>פסחים דף צ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם שוחטים וזורקים על: טבול יום, טמא שרץ, ומחוסר כיפורים?	טבול יום ומחוסר כיפורים כן.</p><p dir='rtl'>טמא שרץ מחלוקת.	<br/>פסחים דף צ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה אופן זב שראה ב' ראיות שוחטים עליו בשביעי?<br>ומה תוספת החידוש בהא דזב שראה ג' שוחטים עליו בשמיני? (2)	"למ""ד אין שוחטים וזורקים על טמא שרץ, לא שרינן זב אלא כשטבל. וקמ""ל דבשמיני אף דהוא מחוסר מעשה עושים עליו.<p dir=""rtl"">ולמ""ד דשוחטים וזורקים ואיירי גם בלא טביל, קמ""ל הכא דאף במעשה שאינו תלוי בו כהבאת כפרתו הצריכה כהנים שוחטים, דחזקה אין ב""ד של כהנים זזים משם עד שיכלו המעות שבשופר.</p>"	<br>פסחים דף צ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי שוחטים על זב שראה ב' ראיות וג', ובאיזה אופן ?	ג' ראיות - בשמיני.</p><p dir='rtl'>ב' ראיות - בשביעי.</p><p dir='rtl'>ולמ&quot;ד דאין שוחטים וזורקים על טמא שרץ, הך דב' ראיות הוא רק כשכבר טבל.	<br/>פסחים דף צ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי שוחטים על נדה, ומאי קמ&quot;ל ?	בשמיני שלה.</p><p dir='rtl'>וקמ&quot;ל דרק בשמיני ולא בשביעי, ומשום דטבילתה בלילה.	<br/>פסחים דף צ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלו טמאים (2) אינם טובלים אלא בלילה, ומנ&quot;ל ?	"נדה ויולדת.<p></p><p dir=""rtl"">דבנדה כתיב שבעת ימים תהיה בנדתה. שתהיה כל שבעה.</p><p dir=""rtl"">ויולדת הוקשה לנדה, דכתיב כימי נדת דוותה תטמא.</p>"	<br/>פסחים דף צ		
